הנדרוקר חנה נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

1.התובעת ילידת 78', נפגעה בתאונת דרכים מיום 18.10.07 שהוכרה כתאונת עבודה.

2.הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על פי סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד בהעדר מחלוקת על החבות וטענו בסיכומיהם לעניין רכיבי הנזק, שעל כולם הם חלוקים.

הנכות

3.אין מחלוקת כי קביעת המל"ל אודות העדר נכות צמיתה לתובעת מחייבת עפ"י סעיף 6(ב)לחוק.

הנזק

הפסדי השתכרות

4.לתובעת אושרה תקופת אי כושר בת 41 יום.

לטענת ב"כ התובעת, נגרמו לתובעת הפסדי השתכרות לתקופה ארוכה יותר,שכן לאחר תום תקופה בת חודשיים שבהם לא יכלה לעבוד, פוטרה התובעת מעבודתה ואילו דמי האבטלה שקיבלה עמדו על שיעור של 75% מהשכר בלבד. יתר על כן, לאחר ששבה לעבודה בחודש פברואר 08' פוטרה שוב לאחר מספר חודשים לנוכח היעדרויותיה, שנגרמו עקב מגבלותיה. לפיכך, יתרת ההפסד מעבר לדמי הפגיעה ששולמו לה (בסך 5,502 ₪) מגיעה לטענתו לסך של 5,807 ₪.

ב"כ הנתבעת מבקש להדגיש, כי לתובעת לא נותרה נכות כלשהי, ועל כן היעדרויותיה שאירעו גם עובר לתאונה, אינן קשורות או נובעות ממנה.

בהתחשב בנטען אני מוצאת, כי יש לפסוק לתובעת סך של 8,500 ₪ בגין תקופת ההפסד לעבר, שממנה ינוכו דמי הפגיעה.

כו"ס

5.ב"כ התובעת מנה את כל הטיפולים שעברה התובעת בסמוך לאחר התאונה, ובין אלה זריקות כנגד כאבים בעמ"ש צווארי, 24 טיפולי פיזיוטרפיה, ו-3 טיפולים אלטרנטיביים שבהם לא יכלה להתמיד נוכח העובדה שהיתה בשמירת הריון. לטענתו, המשיכה התובעת לסבול מכאבים גם לאחר התאונה.

ב"כ הנתבעת טען, כי אין זה המקרה לפסוק פיצוי המגיע לשיעור של מי שסובל מנכות בת 10%, הואיל ולתובעת לא היתה פגיעה של ממש בתאונה ובעיקר נוכח ממצאי תעודת חדר המיון המצביעה על שלילת פגיעות גופניות או אחרות.

לאור מהות הפגיעה,היקפה וסדרת הטיפולים אני פוסקת לתובעת סך של 7,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

הוצאות רפואיות ונסיעות

6.מול טענת ב"כ הנתבעת, כי משהוכרה התאונה כתאונת עבודה מכוסות כל ההוצאות הרפואיות ע"י המל"ל, טען ב"כ התובעת כי לא כל ההוצאות מכוסות ואין ספק שהתובעת נזקקה לשאת בהוצאות בנסיבות.

פיצוי בסך של 1,500 ₪ יהיה הולם לטעמי בנסיבות.

עזרת צד ג'

7.ב"כ הנתבעת מתנגד לפסיקת פיצוי בגין עזרת צד ג', וטוען כי לא רק שלא הוכחה אלא קיימת קביעה ברורה של ביה"ח כי לא נותרה לתובעת כל מגבלה רפואית ובוודאי לא כזו המחייבת עזרה.